יוסי אחי הקטן
עברנו את שנות ילדותנו בירושלים אחר כך במושב שואבה ולבסוף קבענו את מקום מושבנו האחרון בניר גלים.
המקום שכל כך אהוב עליך, לצערי כבר אז חווינו אסון גדול כאשר הורינו נסעו לבקר חברים ואמא חזרה לבד. אבא נפטר. אתה היית בן 11 בלבד ואני הייתי בת 14.
גדלנו בבית עם אמא שנתנה לנו הרבה אהבה ויסודות בריאים להמשך הדרך.
אמא שורדת שואה שגם עברה המון בחייה.
ליוויתה אותי באסונותיי הגדולים עם נפילתו של אביעדי בני, אחיינך. ועם פטירתו הפתאומית של שבתאי בעלי, גיסך.
היתה אח נפלא, דואג, מלווה, מתעניין.
יוסי הצטרפת לרשימת האהובים שאליהם אני מתגעגעת, ואתגעגע עד עולם.
מבקשת שבהגיעך למרום, תתחנן בפני כסא הכבוד לשלום מדינת ישראל לשלום חיילינו, חזרת חוטפינו והבראת כל הפצועים והחולים.
